Vayedaber

Yevamoth

Daf 28a

רִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי יוּדָה חָשַׁשׁ לִוְולָד. רִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. אִין תֵּימַר דְּלֵית רִבִּי מֵאִיר. חוֹשֵׁשׁ לַגִּיטִּין. דִּתְנָן. אֲרוּסוֹת יְנָֽשְׂאוּ מִיָּד. רִבִּי זְעוּרָא בְשֵׁם רִבִּי גְּדוּלָה. מְמָאֶנֶת אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. [הָיוֹצְאָה בְגֵט צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים.] הָדָא מְסַייְעָא לְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר חָשַׁשׁ לְגִיטִּין. רִבִּי בָּא בְשֵּׁם רִבִּי אַבָּא בַּר יִרְמְיָה. אֲנוּסָה אֵינָהּ צְרִיכָה לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹסֵי. דְּרִבִּי יוֹסֵי חָשַׁשׁ לַגִּיטִּין וְלִוְולָד. תַּנֵּי הַגִּיּוֹרֶת וְהַשְּׁבוּיָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּפְדּוּ וְשֶׁנִּתְגַייְרוּ וְשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֵינָן צְרִיכוֹת לְהַמְתִּין. 28a וּבְדָמִים. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. מְטַמֵּא מֵעֵת לָעֵת. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. דַּייָה שַׁעְתָּהּ. אָמַר רִבִּי. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְדָמִים וְדִבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי בִווְלָד. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אַבָּא הֲוָה לֵיהּ עוֹבְדָא וְשָׁלַח שָׁאַל לְרִבִּי חִייָה וּלְרִבִּי יוֹסָה וּלְרִבִּי אִמִּי וְהוֹרוּן לֵיהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי בִּוְלָד. דִלֹא כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי יוֹסֵי אֵין הֲלָכָה כְּרִבִּי יוֹסֵי. אֶלָּא בְגִין דְּאָמַר רִבִּי. נִרְאִין. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי. נִרְאִין. עֲדַיִין הַמַּחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ חוּץ מֵעִיגּוּל שֶׁלַּדְּבֵילָה. דְּדֵין מוֹדֵי לְדִין וְדֵין מוֹדֵי לְדִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. קַשְׁייָתָהּ קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִי אַבָּהוּ. אֲפִילוּ דָבָר בָּרִיא שֶׁנִּבְעֲלוּ. אָמַר לוֹ. וּסְתָם גּוֹיוֹת לֹא כִבְּעוּלּוֹת הֵן. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא אָמַר. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן וְהוֹרֵי כְרִבִּי יוֹסֵי. וַהֲוָה רִבִּי לָֽעְזָר מִצְטָעֵר. אָמַר. שָֽׁבְקִין סְתָמָא וְעָֽבְדִין כִּיחִידָייָא. אַשְׁכַּח תַּנֵי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן שָׁמַע לָהּ דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירְקֵי גִיטָא.

Traduction

Cet avis (que l'on se préoccupe de la crainte de confusion pour ces dernières filles) confirme ce qu'a dit R. Meir, qu'il y a lieu de se préoccuper des craintes en fait de divorces. R. Aba dit au nom de R. Jérémie: une femme violentée n'a pas besoin d'attendre trois mois pour se remarier. Ceci confirme l'opinion précitée de R. Yossé, que d'ordinaire on se préoccupe des deux questions, celle du divorce et celle d'une possibilité de naissance d'un enfant. On a enseigné (213)Ibid.: '' Une prosélyte, une captive, ou une esclave, qui a été convertie au Judaïsme, ou rachetée, ou libérée, devra attendre trois mois avant de pouvoir se marier (afin de distinguer l'enfant qui désormais naîtrait à l'état pur), selon l'avis de R. Juda; mais R. Yossé dit qu'elles n'ont pas besoin d'attendre. De même, en ce qui concerne la vue du sang d'une telle femme, R. Juda dit qu'il est impur d'une période à l'autre (rétrospectivement, ce qu'elle a touché le mois précédent sera impur); R. Yossé dit: il suffit de la déclarer impure à l'époque même (sans rétroaction). Il est vraisemblable, dit Rabbi, qu'il faut adopter l'avis de R. Juda pour la question de l'impureté du sang (aux époques des menstrues) et celui de R. Yossé pour l'enfant à naître (de ne pas exiger qu'une telle femme l'attende trois mois pour se marier). R. Hanina, fils de R. Abahou, raconte qu'un fait de ce genre étant survenu chez son père, celui-ci consulta R. Hiya, R. Yossé et R. Amé: ils lui enseignèrent d'adopter l'avis de R. Yossé au sujet de la question de l'enfant à naître. Est-ce que, sans cela, on ne sait pas qu'en cas de divergence d'avis entre R. Juda et R. Yossé, ce dernier l'emporte? Et ce n'est pas à dire qu'il y avait doute, en raison de ce que Rabbi a énoncé qu''' il est vraisemblable d'adopter etc. ''; puisque R. Aba a enseigné au nom de R. Zeira: chaque fois que Rabbi a énoncé une '' vraisemblance '', la discussion subsiste en effet, sauf pour le cas du gâteau de figues (214)Tossefta au Terumot 4. (également en discussion entre R. Juda et R. Yossé), où il y a eu concession mutuelle d'avis (donc, là aussi, R. Yossé l'emporte). - R. Yossé dit: J'ai demandé en présence de R. Hanina fils de R. Abahou, quelle est la règle pour les femmes précitées lorsqu'il est certain qu'elles ont cohabité avec un homme? Puisqu'en général, répondit-il, il est admis que les païennes sont considérées comme ayant cohabité (il en sera de même ici, et pourtant elles n'ont pas besoin d'attendre) - (215)Suit un passage traduit (Taanit 2, 14); cf. (Megila 1, 6)..

Pnei Moshe non traduit

ר''מ חשש לגיטין. פלוגתייהו במתניתין מפרש דלת''ק דהוא ר''מ וכדלקמן דאמר אחת ארוסות דגזרינן ארוסות אטו נשואות ואעפ''י שאין כאן תיקון ולד וכמו כן הוא חושש לגיטין כלומר בקטנה שנתגרשה דצריכה להמתין דאין ראויה לילד וגזרינן אטו גדולה היוצאה בגט:

חשש לולד. היכי דיש כאן תיקון הולד ולפיכך מתיר במתני' בארוסות:

ורבי יוסי חושש לשניהם. דהאי כל הנשים יתארסו דקאמר רבי יוסי למעוטי נמי ארוסה לינשא דאירוסין אטו נשואין לא גזור אבל ארוסה אטו נשואה גזור ולפיכך הוא חושש נמי בגיטין בקטנה. וזה מסתייע לפי' רש''י בעירובין דף מ''ז ולא כפירושו דהכא במתני':

אין תימר. כמו אית דאמרי הוא דאיכא דאמרי דלית רבי יוסי גרסינן חושש לגיטין דתנן ארוסות נשאו מיד לרבי יוסי וכדגריס בברייתא בבלי מ''ב הרי כו' וכגי' הר''י בתוס' שם דמתיר לינשא מיד וכמו כן אין חושש לגיטין בקטנה אטו גדולה:

ר' גדולה. שם חכם:

ממאנת אינה צריכה להמתין. דליכא למיגזר אטו גדולה דאין גדולה יוצאה במיאון. וכשמואל בבלי ל''ד:

הדא מסייע כו'. דגזרינן אטו גדולה כדלעיל:

אנוסה כו'. בסוף פירקין דלעיל מקשינן שם והא תני במתני' ומפרישין אותן כו' ומשני שנייא במתני' דאיכא מפני תיקון הולד והיינו דקאמר מסייע לר' יוסי כו' כלומר דאף לולד חושש ר' יוסי והא דלא קאמר מסייע לר' יודא דמימרא דאנוסה כר' יוסי אתיא וכאשר ציינתי שם:

תני הגיורת כו'. ברייתא בבלי שילהי פירקין דלעיל:

ובדמים. לענין דם שלה:

מע''ל. אם ראתה ביום שנתגייר' מטמא למפרע:

די' שעתה. משעת הראי' דהא מקודם לא היה דמה טמא מן התורה ובתוספתא ריש נדה גריס איפכא דר' יודה לר' יוסי:

נראין דברי ר' יודה בדמים. דמשנתגיירה הרי היא ככל הנשים:

ודברי ר' יוסי בולד. דאין צריכה להמתין אלא היכי דיש תיקון ולד וכדפרישית טעמא לעיל דסבר אשה מזנה מתהפכת:

כר' יוסי בולד. כלומר דאין צריכה להמתין:

ומתמה מה חידוש הוא זה דלא כן מה אנן אמרין כו'. אין הלכה כר' יוסי בתמיה:

אלא בגין. ואם בשביל דאמר ר' נראין דברי ר' יוסי דמשמע דלא הוחלטה הלכה כדבריו או דאפשר נראין דברי ר''י לר' יוסי ודברי כו' בקצת ומודו זה לזה כדאמר לקמי' ואין אנו יודעין במה:

לא כן כו' במקומה. וא''כ אכתי הדרין לכללא ר''י ור' יוסי הלכה כר' יוסי:

חוץ מעיגול של דבילה. דאיפלגו ר''א ור' יהושע פ''ד דתרומות ליטר' קציעות כו' וכן בעיגול של דבלה שדרסה ואין יודע באיזו עיגול דר''א אומר יעלו ור''י אומר לא יעלו כו'. וכן הוא בתוספתא שם ואמר ר' נראין דברי ר''א לר''י כו' דזה מודה לזה כדאמר שם דאם יודע באיזה מקום דרס' דמודה ר' יהושע:

קשייתה. שאלתי לפני ר''ח אם אפילו דבר ברור הוא שנבעלו נמי אין צריכות להמתין:

לא כבעולות הן. בתמיה דודאי מחזקינן להו כבעולות ואפ''ה אין צריכות כדפרישית טעמא לעיל:

שבקין סתמא. דמתני' כל הנשים לא יתארסו כו':

ועבדין כיחידאה. בתמיה ולקמן מתרץ לה:

אשכח. ברייתא דתני לה ר''ח בשם ר''מ הא דכל הנשים כו' וכן הוא בתוספתא:

כר''ש. ושם לא גריס כר''ש אלא כד שמע לה דתני כו' כלומר מששמע דתני לה ר''ח בשם ר''מ ולא סתמא היא:

אמר יאות סבא ידע פירקי גיטא. שפיר יודע הזקן הלכות גיטין ועל ר' יוחנן אמר דהשתא שפיר פסק כר' יוסי ומשום דלעיל אמר דר''מ חושש לגיטין לטעמיה וכדפרישית לזה אמר בהלכות גיטין. ובתענית ובמגילה שם גריס יאות סבא ידע פירקי גרמה כלומר שיודע בעצמו לכוין האמת:

רִבִּי מָנָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רִבִּי מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם מִשְׁנָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר לֵיהּ. לֹא רִבִּי דִּילְמָא חוֹרָן אָמַר. מִן מַה הֵן דְּשָׁנָה רִבִּי מַתְנִיתִין מַחֲלוֹקֶת וְחָזַר וְשָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. אַתַאי דְּלָא אַשְׁכַּח רִבִּי מַחֲלוֹקֶת אֶלָּא אֲחֵרִים שָׁנוּ מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן תְּהֵא הֲלָכָה כִסְתָם. אָתָא רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וַאֲפִילוּ שָׁנוּ אֲחֵרִים מַחֲלוֹקֶת וְרִבִּי שָׁנָה סְתָם הֲלָכָה כִסְתָם. וְלָמָּה הוּא מוֹרֵי לֵיהּ כִּיחִידָייָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אִינָייָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁאֵין מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם. אֲבָל אִם יֵשׁ מַחֲלוֹקֶת אֶצֵל סְתָם לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. הָדָא דְתֵימַר בְּיָחִיד אֵצֶל יָחִיד. אֲבָל בְּיָחִיד אֵצֶל חֲכָמִים לֹא בְדָא הֲלָכָה כִסְתָם.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

והכא את אמר הכין. כרבי יוסי והוא הקושיא דלעיל:

לא רבי דילמא חורן אמר. לא ר' שנה המחלוקת דילמא איש אחר שנה:

ומקשה דלאו ק''ו הוא מן מה הן כו' אתיא. מזה דאם שנה ר' מחלוקת וחזר וסתם דאמרת הלכה כסתם נלמוד:

דלא אשכח כו'. ואם רבי בעצמו לא מצא המחלוקת אלא אחרי' ורבי סתם במתני' לכ''ש דהלכה כסתם:

וכן אתא ר' חזקיה כו'. ואמרו בהדי' בשם רבי לעזר דאפי' שנו אחרים כו':

ולמה כו'. וא''כ למה הוא מורי רבי יוחנן כיחידאה:

ומתרץ רבי שמואל כו' הדא דתימא. דהלכה כסתם בשאין כו'. אבל אם יש מחלוקת אצל סתם. כלומר אחר הסתם:

לא בדא. בזה לא הלכה כסתם. וכן מחלק בזה בבלי מ''ב:

אבל ביחיד אצל חכמים כו'. דהסתם כיחיד ורבי' פליגי לא בדא כו' דיחידאה היא וכן הכא רבים פליגי:

Yevamoth

Daf 28b

משנה: אַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין לְאַרְבַּע יָשִׁים וָמֵתוּ אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְייַבֶּם אֶת כּוּלָּן הָֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. מִי שֶּׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וָמֵת בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. הָֽיְתָה אַחַת כְּשֵׁירָה וְאַחַת פְּסוּלָה אִם הָיָה חוֹלֵץ חוֹלֵץ לַפְּסוּלָה וְאִם הָיָה מְייַבֵּם מְייַבֵּם לַכְּשֵׁירָה.

Traduction

Quatre frères ayant épousé chacun une femme, meurent (en laissant d'autres frères); si l'aîné des survivants veut les épouser toutes par lévirat, il en a le droit (220)C'est une allusion au conseil de ne pas prendre plus de 4 femmes; règle suivie chez les Turcs Sunites, de façon à pouvoir donner une semaine par mois à chaque épouse.. Si quelqu'un marié a deux femmes meurt, l'accomplissement du mariage ou du déchaussement pour l'une d'elles dispense l'adjointe du lévirat. Si l'une est apte à épouser un cohen et l'autre est impropre à cet effet, le beau-frère, - au cas où il a recours seulement au déchaussement, - devra le faire opérer par la femme impropre au cohen (afin de ne pas entacher la première); mais s'il veut en épouser une, il peut aussi prendre la première.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ומתו. מפ' בגמ':

הרשות בידו. לכנוס את כולן והא דנקט ד' עצה טובה קמ''ל כי היכי דנמטייהו עונה בחדש. בבלי מ''ד. כלומר דלית ליה לגרועי בפחות מעונה בחדש אפי' הוא סתם אדם ולא ת''ח:

ביאתה כו'. בגמרא מפרש:

הלכה: אַרְבָּעָה מֵאַחִין כול'. דֶּלֹמָה. תְּלַת עָשָׂר אַחִין הַוְייָן וּמֵתִין תְּרֵין עָשָׂר דְּלָא בְּבִין. אַתְיוּן בְעַיּוּן מִתְייַבְּמָה קוֹמֵי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי. אֵיזִיל ייַבֶּם. אֲמַר לֵיהּ. לֵית בְּחֵיילִי. וְהֵם אוֹמְרוֹת. כָּל חָדָא וְחָדָא אֲנָא מְזַייְנְנָא יַרְחִי. אֲמַר. וּמָאן זַייֵן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. אֲמַר רִבִּי. אֲנָא זַייְנְנָא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וְצַלִּי עֲלֵיהוֹן וְאָֽזְלוּן לְהוֹן. בְּתָר תְּלַת שְׁנִין אָתוּן טְעִינִין תַּלְתִּין וְשִׁיתָא מֵייְנוּקִין. אָתוּן וְקַמְנוּ לָהֶן קוֹמֵי דָֽרְתָה דְרִבִּי. סָֽלְקִין וְאָֽמְרִין לֵיהּ. לְרַע קַרְייָא דְמֵיינוּקִין בְּעַייָן מִישְׁאוֹל בִּשְׁלָמָךְ. אוֹדִיק רִבִּי מַן כַּוְותָּא וְחַמְתּוֹן. אֲמַר לוֹן. מַה עִיסְקֵיכוֹן. אָֽמְרִין לֵיהּ. אֲנָן בְּעַייָן תֵּיתִין לָן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא. וִיהִיב לְהוֹן הַהוּא יַרְחָא דְעִיבּוּרָא.

Traduction

Il arriva un jour que, sur treize frères mariés, douze moururent sans laisser d'enfant; et les douze veuves vinrent demander devant Rabbi que le treizième frère survivant les épousât toutes en vertu du lévirat. C'est vrai, dit Rabbi, il devra exercer le lévirat. - Je n'ai pas les moyens de les nourrir toutes, répondit le beau-frère. - Chacune de nous, répliquèrent les veuves, le nourrira lui et sa famille un des douze mois de l'année. - Mais, objecta le beau-frère, qui me nourrira au treizième mois de l'année embolismique. - Je me charge de la nourriture pendant ce mois supplémentaire, dit Rabbi, qui alla prier pour leur prospérité. Puis, tous partirent. Après trois ans, elles revinrent chargées de trente-six enfants (ayant eu chacune un enfant par an), et elles se rangèrent avec leurs enfants dans la cour de Rabbi. Les gens vinrent lui dire: '' En bas, toute une bourgade d'enfants vient te saluer ''. Rabbi regarda alors par la fenêtre, et, les voyant, demanda ce qu'on lui voulait: '' Nous voudrions, dirent les femmes, que tu nous donnes le montant du mois embolismique (221)Il survient en effet en la 3e année du cycle lunaire de 19 ans (ou aux ans (3, 6), (8, 11), (14, 17), et 19 du cycle), soit 7 fois en 19 ans. '' (selon ta promesse); et Rabbi leur remit cette somme.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ארבעה מאחין כו'. כלומר ארבעה מאחין ומתו כו' קאמר במתני' דאלת''ה כי מתו כולן מאן מייבם. וכן בבלי שם:

דילמא. מעשה היה בי''ג אחין שמתו י''ב מהן בלא בנים:

לית בחיילי. אין בידי לפרנס כולן:

אנא. אני אפרנס חדש שלי:

אמר היבם ומאן כו'. ואמר רבי אני אפרנס חדש העיבור והתפלל עליהן והלכו להן:

אתון טעינין. באו טעוני' ל''ו תינוקות ועמדו לפני חצרו של רבי:

סלקין ואמרין ליה לר' לרע כו'. למטה כפר של תינוקות באין לשאול בשלומך:

אודיק. הציץ רבי מהחלון וראה אותם:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרַבָּנָן עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר. כָּל סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר עַד שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ רַבּוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי רִבִּי יוֹסָה לֹא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פַּלִּיג אֶלָּא דוּ חֲמֵי רוֹב סְתָם מִשְׁנָיוֹת דְּרִבִּי מֵאִיר. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. הֵידֵינוֹ רַבָּה. רַבָּה דְמַתְנִיתָא רַבָּה דְאוּלְפָּנָא. 28b לֵית מִילְתָא דְרִבִּי לָֽעְזָר אָֽמְרָה רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כְּרִבִי שִׁמְעוֹן דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר אָמַר. יְאוּת סַבָּא יְדֵע פִּירקֵי גַרְמָה. נֹאמַר אוּלְפָּן קְבִיל מִן רַבָּה דְמַתְנִיתָא. כַּד שָׁמַע דְּתַנֵּי לָהּ רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר.

Traduction

R. Yohanan dit: tout enseignement anonyme de la Mishna représente l'avis de la plupart des Sages, jusqu'à ce que le maître spécifie le contraire. Resh Lakish dit: toute opinion anonyme de la Mishna représente celle de R. Méir (216)Pour la biographie de ce docteur, voir l'ouvrage de M. le rabbin Raphal Lévy, un Tanah, tude sur la vie et l'enseignement d'un docteur juif au IIe siècle (Paris, 1883, in-8¡)., sauf si le maître le spécifie différemment. R. Zeira expose devant R. Yossé: ce n'est pas que R. Simon b. Lakish contredise son interlocuteur R. Yohanan, mais il a observé que la plupart des enseignements anonymes de la Mishna sont conformes à l'avis de R. Méir. R. Zeira demanda devant R. Mena: quel est le plus grand des deux? Est-ce le Rav de la Mishna, ou celui de notre Gemara (217)C'est le sens adopté par Gr¾tz, Geschichte (2e édit.)? On le sait par une sentence de R. Eleazar, disant que l'auteur de la Mishna est conforme à R. Simon, comme l'a enseigné R. Hiya au nom de R. Meir, qui dit: il est exact ce vieillard (vénérable) dans son savoir des chapitres concernant les divorces; et nous disons qu'il a reçu le développement (la Guemara) par Rav de la Mishna (ce dernier, donc, l'emporte). En l'entendant, R. Hiya professa cet avis au nom de R. Meir.

Pnei Moshe non traduit

סתם משניות דרבנן. כרבנן אתיא:

עד שיפרש לו רובו. כמו רבו:

לא דרשב''ל פליג. מטעמיה דנפשיה על רבי יוחנן רבו:

אלא דו חמי. שראה רוב סתם משניות אתיין אליבא דר''מ:

הידינו רבה. מי הוא הגדול:

רבה דמתני' רבה דאולפנ'. הרב של הבריית' או של הגמ' על מי לסמוך:

לית מילתא כו' כד שמע תני לה גרסינן. כלומר לא זה הדבר דאמר רבי לעזר לעיל דרבה דמתני' הוא עיקר דהרי כששמע זה הברייתא של ר''ח בשם ר''מ הוטב בעיניו:

ודחי לה נאמר אולפן קביל כו' בשם ר''מ. כלומר שקיבל מגמ' מרבה דמתני' זה ועל זה סמך:

הַחוֹלֶצֶת מוֹנָה מִשְּׁעַת מִיתָה. הַיּוֹצְאָה בְגֵט מוֹנָה מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. מִשְּׁעַת נְתִינַת גִּיטָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. רַב וּשְׁמוּאֵל. רַב כְּרִבִּי חֲנִינָה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כְּרִבִּי יוֹחָנָן. מָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת נְתִינָה. מִשּׁוּם מָה אַתְּ חוֹשֵׁשׁ. מִשּׁוּם שֶׁנִּתְייָֽחְדָה בֵּנְתַיִים. וְנִיחוּשׁ לָהּ לְגֵט יָשָׁן. מָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. עַל דַּעְתָּךְ דְּאַתְּ אָמַר מִשְּׁעַת כְּתִיבָה. הָיוּ שְׁנֵי גִיטִּין. אֶחָד נִכְתָּב עַכְשָׁיו וְאֶחָד נִכְתָּב לְאַחַר זְמָן וְנִיתְּנוּ שְׁנֵיהֶן בְּיוֹם אֶחָד. לַזּוֹ אַתְּ אוֹסֵר וְלַזּוֹ אַתְּ מַתִּיר. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רַב לִשְׁמוּאֵל הָתִיב רִבִּי חֲנִינָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִן דַהֲוָה מוֹתְבָה רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי חֲנִינָה הָתִיב שְׁמוּאֵל לְרַב. וַהֲלָכָה מוֹנֶה לְגֵט מִשְּׁעַת כְּתִיבָה אִם לֹא נִתְייָחֵד עִמָּהּ.

Traduction

La femme qui déchausse un beau-frère par lévirat compte les trois mois d'attente depuis le décès de son mari (218)Cf. B., Yebamot 43a; Gitin 18a.; celle qui est répudiée les compte depuis la remise de l'acte de divorce; c'est aussi l'avis de R. Hanina, de compter depuis la remise de l'acte. R. Yohanan dit de compter depuis le moment où cet acte a été écrit. De même, Rav et Samuel diffèrent d'avis: Rav partage l'avis de R. Hanina, et Samuel celui de R. Yohanan. -Mais, objecta Samuel à Rav, selon toi, la femme doit-elle seulement compter depuis la remise de l'acte? S'il y avait à craindre une cohabitation entre le moment de la rédaction et celui de la remise, on pourrait aussi éprouver la même crainte au sujet de la remise d'un acte de divorce trop vieux (donc, l'instant de la rédaction doit suffire). R. Hanina objecta à R. Yohanan: d'après ton avis, de compter les mois d'attente à partir du jour de la rédaction, lorsqu'un homme adresse à ses deux femmes deux actes de divorce, dont l'un a été écrit en ce moment et l'autre à une époque postérieure, quoique remis tous deux le même jour, le premier acte sera valable pour libérer l'une (en tant que remontant à une date suffisante), mais l'autre acte n'est pas valable. L'objection faite par Rav à Samuel a été opposée par R. Hanina à R. Yohanan; et la réplique de R. Yohanan à R. Hanina a été reproduite par Samuel à Rav. En fait, la règle est celle-ci: pour l'acte de divorce, on compte l'attente depuis le jour inscrit sur l'acte, à condition que le mari et la femme n'aient plus été seuls ensemble.

Pnei Moshe non traduit

החולצת. מימרא בפני עצמה היא דהחולצת מונה ג' חדשים משעת מיתה. בבלי שם:

משעת נתינת גיטה. ולא משעת כתיבה ופליגי אמוראי בזה רבי חנינא כו'.

משום מה אתה חושש. דשמא נתייחדה עמו בין כתיבה לנתינה וא''כ הוי ליה גט ישן ופסול הוא כדאמרינן פ''ח דגיטין אלא ע''כ דאין חוששין לזה מן הסתם:

לזו את אוסר ולזו כו'. דאין שניהן שווין בכתיבה ואיכא לעז דלאו כ''ע ידעי. וכן מקשי בבלי גיטין י''ח:

מאן דהוה מותבא כו'. מה שהקשה רב לשמואל התיב כו' כלומר זה הקושיא הקשה ג''כ רב לשמואל דס''ל כוותיה וכן מאן כו':

והלכתא מונין לגט משעת כתיבה כו'. ולסתמא אין חוששין. וכן פסק בבלי שם לפי גירסת הרמב''ם ז''ל פי''א מהל''ג. אבל דעת הרא''ש ז''ל משעת נתינה וכתב וכן נהגו כל רבני צרפת ואשכנז:

חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל. וְכַמָּה הוּא הָאִיבּוּל. שְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא דְתֵימַר בַּנָּשִׁים. אֲבָל בָּאֲנָשִׁים שְׁלֹשָׁה רְגָלִים. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים. אֲבָל אִם אֵין לוֹ בָנִים מִיָּד. בְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ. אֲבָל אִם אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ מִיָּד. בְּשֶׁאֵין לוֹ בָנִים קְטַנִּים. אֲבָל אִם הָיוּ בָנָיו קְטַנִּים מִיַּד. כְּהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁלְּרִבִּי טַרְפוֹן. עַד כְּשֶׁהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אָמַר לַאֲחוֹתָהּ. הִכָּֽנְסִי וְגַדְּלִי אֶת בְּנֵי אֲחוֹתֵיךְ. אַף עַל פִּי כֵּן כְּנָסָהּ וְלֹא הִכִּירָהּ עַד שֶׁעָֽבְרוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשִׁים יוֹם.

Traduction

'' La veuve, est-il dit, doit observer une époque de deuil avant de se fiancer. '' Cette période de tempe est de trente jours (219)V. B., Moed Qatan 23a.. Toutefois, c'est seulement vrai à l'égard des femmes; mais pour les hommes, cette période comprend l'intervalle de temps qui s'écoule entre les trois grandes fêtes. Cependant, la période de temps ne sera aussi longue que si ce veuf a des enfants; mais s'il n'en aura, il pourra se remarier de suite (au bout de la semaine de deuil); ou encore, elle sera aussi longue s'il a quelqu'un pour le servir; mais s'il n'a personne auprès de lui pour cela, il peut se remarier de suite; ou encore, elle sera aussi longue s'il n'a pas de petits enfants (qui demandent les soins d'une femme); mais s'il en a, il peut se remarier de suite (pour les faire soigner). Ainsi, à la mort de la femme de R. Tarfon, à peine était-on sorti du cimetière, que ce rabbi dit à la sœur de la défunte: Laisse-toi épouser et élève les enfants de ta sœur. Malgré ce mariage rapide, il ne la connut que trente jours après le décès.

Pnei Moshe non traduit

הדא דתימר בנשים. ל'יום:

אבל באנשים. לא ישא עד ג' רגלים ודוקא בשיש לו בנים כו' בבלי מ''ק כ''ג אלא דמוסיף הכא אין לו מי שישמשנו וכ''פ הרמב''ם ז''ל בפ''ו מהל' אבל:

כהדא כו'. מפני שהיו לו בנים קטנים ובבלי שם גריס יוסף הכהן:

ולא הכירה. שלא בא עליה עד אחר ל' יום:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source